רש"ש על נדרים מ״ז א

1 גמרא הואיל ואדם אוסר פירות חבירו ע"ע כו'. לקמן פה ב:

2 ר"ן ד"ה בעי רמי. ואמאי תנן שהגוזל כו'. ל"מ זה במשנה. ולשון רש"י חולין ד ב ד"ה מפני. ותנן האוכל תרומת חמץ בפסח כו':

3 בא"ד והיינו דתניא ומייתי לה כו'. כצ"ל:

4 ר"ן בסה"ע ופשטינא לה מדתניא האומר כו'. כצ"ל:

5 שם וכיון דאכתי כו' חייל נדרא ומיתסרא אפילו כו'. כצ"ל. וזהו ג"כ כוונת גה"ש: